מילים עלי

העבודה שלי היא לעזור לאנשים לעבור שינוי שמייצר ומשמר הצלחה, שמחה והשראה. אני עושה זאת כמאמנת אישית, כמדריכת הורים, כמנחת קבוצות וככותבת.

עכשיו אחריי ההקד…
מה?
עכשיו בואו נכיר.

שמי הילה מגל נמש, אישה באמצע החיים שמוקירה תודה על מה שהיה ועל מה שיש, וחולמת על מה ש(עדיין) אין. אבל יהיה, בטח יהיה!
באריזה המשפחתית שלי: רן אישי, חברי הטוב ושותפי לדרך, שלושת ילדי הבוגרים והמקסימים: כרמל, הגר וגיא, וטולוז החתולה.

אני בעלת:

  • שני תארים- ראשון בחינוך מיוחד, שני בהנחיית קבוצות.
  • שלוש תעודות- אימון להתפתחות אישית בגישת Nlp, טיפול רגשי באמצעות תנועה, הוראה.
  • ידע ונסיון של שלושים ו'משהו' שנים שמשלבים בין כל התחומים הללו.
  • זמן- תמיד וכמה שיותר בשביל לכתוב, לכתוב ושוב לכתוב וגם לרקוד, לאפות עוגות ולעבוד בגינה.

ככה הכל התחיל

היסודות המקצועיים שלי נטועים בעולם הטיפול. במשך שנים רבות עסקתי בטיפול רגשי באמצעות תנועה בעבודה עם אוכלוסיות מגוונות. מתוך הטיפול התפתחו שני תחומים: הנחיית קבוצות והדרכת הורים עם התמקדות בהורות המאתגרת למתבגרים. בהמשך למדתי אימון בגישת Nlp. לימודי הכתיבה נוספו זמן רב לאחר שהתחלתי לכתוב, והם נמשכים עד עצם הרגע הזה.

כיום אני:

  • מאמנת להתפתחות אישית בקליניקה פרטית.
  • נמנית על צוות המאמנים בסדנאות של חברת "הרגלים מנצחים".
  • מנחה קבוצות וסדנאות באופן פרטי ובארגונים: הורים למתבגרים, סבתות צעירות, נשים באמצע החיים וסדנאות כתיבה.
  • מנחה בהתנדבות אסירות משוחררות בתהליך שיקומן במסגרת 'הרשות לשיקום האסיר'.
  • כותבת ומפרסמת שירים וסיפורים.

ככה זה מרגיש

אני אוהבת את כל עיסוקיי, ומה אומר לכם?! זה מרגיש נפלא, כי כש"זה" מדויק – זה מדויק!
תשאלו…איך יודעים ש"זה מדויק"? ואני אשיב: פשוט! חשים תשוקה בלב, רואים ניצוץ בעיניים ופועלים מתוך מיקוד במטרה.
כל אלו מאפשרים לעוף, להגשים חלומות ולפנות מקום לחלומות חדשים.

(כן, זו אני כאן ש "עפה על עצמי")

ניצוץ מיוחד שמור לכתיבה שצמחה בין שלל הדברים הטובים שצמחו מהמשבר האישי באמצע חיי. מאז הכתיבה הפכה להיות אחד ממרכיבי האוויר שאני נושמת, ובין השאר היא גם מזינה את מימוש היעוד שלי בעולם הזה (כן, זה שמודגש במשפט הראשון בראש העמוד הזה…).

אחדים מהטקסטים שלי פורסמו בכתבי עת לספרות, נקראים בערבי שירה שונים ברחביי הארץ, שניים משיריי הולחנו לאחרונה ועוד היד נטויה, זאת אומרת… כותבת.

ואז באה גלי

כל אחד צריך חבר או חברה שיגלו לו את מה שאינו רואה בעצמו. לשלי קוראים גלי רוזן ביטון. מלבד היותה יפהפייה, מקסימה מרוב אהבה וזו שמדייקת את החיים במבטיה הירוקים והחכמים, היא זו שאמרה לי באחד ממפגשי הקפה שלנו: "בלוג! את צריכה בלוג! שיהיה בית לכל עיסוקייך וכתבייך." אמרה ו..צדקה! אז הנה הוא לפניכם, הבלוג שלי שגדל וגבה (כמוני) והפך לאתר. כי יש לי מילים והרבה מהן.
מלא זמן אני רוצה לומר את המילים: אני בלוגריסטית! אז הנה אמרתי ו…נשארתי בחיים כדי להמשיך לכתוב לכם ועליכם ועלי ועלינו, במילים הכי משוחחות בעולם.

ככה זה מרגיש אתכם

כייף שאתם כאן ותודה שקראתם אותי. אשמח ממש להכיר בחזרה כי אתם יודעים מה צריך לטנגו…
אז יאללה, עכשיו תורכם ליצור קשר בקול או בכתב. אני מבטיחה להשיב, לחזור, לעניין, לגוון, לחדש ולא לנדנד. מבטיחה! ומילה שלי היא… מילה של הילה.

להשארת המילים שלך ניפגש כאן

כדי שאוכל לחזור בהקדם,